חולצת כדורגל רטרו ארסנל בית 1986-88

עלייתה של ארסנל של ג'ורג' גרהאם: סיפור של נחישות, תהילה וחולצה אדומה

בסתיו 1986, עידן חדש החל בשקט בהייבורי. מועדון הכדורגל ארסנל, גאה אך נטול תארים מאז זכייתו בגביע ה-FA בשנת 1979, קיבל בחזרה פנים מוכרות: ג'ורג' גרהאם. גרהאם, שבעבר היה קישור חד עבור התותחנים, חזר לא כמנג'ר אלא כשחקן, אלא כמנג'ר – חמוש בשאפתנות, משמעת ומוח טקטי שישנה בקרוב את גורל המועדון.

עונת 1986/87 סימנה את שנתה ה-61 ברציפות של ארסנל בליגה הבכירה. שתי העונות הקודמות הסתיימו במקום השביעי – תוצאה לא רעה, אך רחוקה מהשאיפות של המועדון. כעת, עם גרהאם על הקווים ושילוב של כישרונות צעירים ושחקנים מנוסים, הקבוצה זינקה קדימה. ארסנל סיימה במקום הרביעי בליגה – המיקום הגבוה ביותר שלה מזה שנים. אך חשוב מכך, הקבוצה זכתה בגביע הליגה לאחר ניצחון 2-1 על ליברפול בוומבלי – התואר המשמעותי הראשון שלה מזה שמונה שנים.

בלב המהפכה עמד סגל מלא בכוכבים מתפתחים. טוני אדמס הצעיר שיחק בכל משחק בעונה ונבחר לשחקן הצעיר של השנה של ה-PFA – עדות לנוכחותו המרשימה בהגנה. לצדו עמדו וותיקים כמו קני סנסום, הקפטן השקט והבטוח, ודייויד או’לירי, הבלם האירי החכם. בחוד, מרטין הייז הוביל את טבלת הכיבושים עם 19 שערי ליגה, מהם 8 מהנקודה הלבנה. נייל קווין הוסיף גובה ויצירתיות, בעוד שחקני הקישור כמו דייויד רוקאסל ופול דייויס תרמו אנרגיה וחזון.

הקבוצה של גרהאם הייתה מאורגנת, ממושמעת וחדה. היא לחצה גבוה, הגנה בנחישות, ויצאה להתקפות מתפרצות בדיוק מרבי. האוהדים, שכבר התרגלו לאכזבות, החלו להאמין מחדש. חולצת הבית האדומה של אדידס, עם הספונסר הבולט JVC, הפכה לסמל העידן החדש – פשוטה, חזקה ובלתי ניתנת לטעות: זו ארסנל.

במבט לאחור, חולצת הכדורגל האדומה של אותה תקופה – עם השרוולים הלבנים הנקיים, סמל התותח, והמספר 5 הלבן הנועז על הגב – מספרת יותר מסיפור של אופנה. היא מספרת על מועדון שקם מתרדמתו והתמודד שוב על התהילה, על צעירים שהפכו לאגדות, ועל מנג'ר שחזר הביתה כדי להוביל את קבוצתו לשחר חדש.

וכך, בדפי ההיסטוריה של ארסנל, עונות 1986/87 ו-1987/88 נותרות מכריעות. הן עדיין לא היו השיא – אך הן היו ההתקדמות, הניצוץ, תחילת ההתחדשות.